מהי הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

הגדרת התסמונת של הפרעת הקשב וריכוז מיוחסת לראשונה לרופא הילדים, ג'ורג' פרדריק סטיל, אשר ערך סדרת הרצאות באגודת הרופאים ב-1902. מאז נערכו מחקרים רבים בתחום, הידע התרחב וכיום, כאשר אנו מקישים את הכותרת הנ"ל ב-גוגל, אנו מקבלים עשרות רבות של אתרים המציפים אותנו במידע.

לפניכם, בתמצית, מספר הבהרות והגדרות להפרעת קשב וריכוז (ADHD):

  • הפרעת קשב היא תסמונת נוירולוגית ששלושת תסמיניה הקלאסיים כוללים: אימפולסיביות, היסח דעת והיפר-אקטיביות (עודף אנרגיה). התסמונת משפיעה על תפקודים ניהוליים בחיי היום יום, על תפקודי הלמידה ועל עולמם הרגשי של בעלי התסמונת.
  • לקות הקשב נמצאת אצל ילדים ומבוגרים, גברים ונשים, בכל הקבוצות האתניות, השכבות הסוציו-אקונומיות, רמות חינוכיות ודרגות משכל. בעבר נהוג היה לחשוב שזאת הפרעת ילדות בלבד ואנשים יצאו ממנה בשנות ההתבגרות. כעת ידוע שרק כשליש מהאוכלוסייה עם הפרעה זו יוצאים ממנה. שני השליש האחרים סובלים מההפרעה במשך כל ימי חייהם.
  • הפרעת קשב איננה לקות למידה או לקות שפה ואיננה קשורה למנת משכל נמוכה. למעשה רבים מלקויי הקשב הם חכמים מאד, אלא שחוכמתם מסתבכת בפנימיותם.
  • על פי מחקרים רבים המקור של הפרעות קשב וריכוז הוא ביולוגי-נוירולוגי ונובע בעיקר מפעילות לקויה של העברת המוליך העצבי (נוירוטרנסמיטור) דופמין בסינפסות המוח. הדופמין מעורב בתפקודים חשובים כגון תנועה, קשב, למידה וקבלת החלטות. מחסור בדופמין גורם לקשיים בתפקוד בתחומים אלה ואחרים.

היכן מתחילה התסמונת ואיפה מסתיימת התנהגות נורמלית? מהי אימפולסיביות? מהו היסח דעת? כמה אנרגיה היא עודף אנרגיה? האבחנה של הפרעת קשב מבוססת לא רק על הימצאות התסמינים השונים בעצמנו אלא על בסיס חריפותם ומשכם ועל המידה שהם מפריעים לחיי היום יום.

התופעות העיקריות המלוות את חייהם של אנשים (ילדים, נוער ומבוגרים) עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD):

  • טווח ריכוז קצר למשימות שנתפסות כלא מעניינות
  • קושי להתרכז ולהקשיב במשך זמן ארוך ורצוף בעת למידה
  • קושי לארגן את החומר הנלמד
  • הסחת דעת בקלות
  • קושי בשליטה במצבי רוח
  • קשיים בשליטה באימפולסיביות
  • נטייה לחוסר רוגע רגשי ו/או תנועתי
  • דחיינות – קושי בהתנעה מטלות
  • קושי להשלים משימות
  • קושי בתחושת זמן
  • פיזור דעת, שכחנות
  • דברנות יתר מחד ומאידך חולמנות יתר
  • קושי בקבלת גבולות
  • נטייה לביקורת עצמית משתקת
  • נטייה להאשמת אחרים
  • קשיי תקשורת – חסכים בכישורים חברתיים
  • לקויי למידה מילוליים ( קשיי קריאה, כתיבה, שליפה וזיכרון)
  • לקויי למידה לא מילוליים (ארגון מרחב, תפיסת התמונה הגדולה, כישורים חברתייים)

חלק מהסימפטומים הנ"ל, או כולם, גורמים לכך שההישגים של לקויי הקשב בלימודים/עבודה אינם משקפים את יכולתם האמיתית. כמו כן הם פוגעים בכישורים החברתיים של לקויי הקשב ועל יכולותיהם לנהל מערכות יחסים עם בני המשפחה, חברים, בני זוג ועמיתים לעבודה.
קשיים אלה משפיעים על תחושת המסוגלות והערך העצמי של לקויי הקשב וגורמים למצוקה, תסכול ואף ויתור על השגת יעדיהם האישיים, לימודיים ומקצועיים.

מה עושים?

  • אבחון מקיף – לילדים ומבוגרים – לזיהוי האם מדובר בהפרעת קשב ו/או לקות למידה או בעיה אחרת.
  • תמיכה מערכתית:
    • טיפול פסיכולוגי
    • אימון אישי/קבוצתי
    • טיפול תרופתי (במידת הצורך)
    • הדרכת הורים ומורים (כשמדובר בילדים) או טיפול זוגי/משפחתי

איך אוכל לעזור? צור קשר כעת
קרא עוד אודות אימון אישי ללקויי קשב

המעוניין להרחיב הידע בנושא יכול להסתייע בקישורים לאתרים, מאמרים וספרים שבאתר.